כשנשבר לך כלי מה את עושה?

כשנשבר לך הלב? את מתייאשת, שוקעת, מתבוננת, לומדת, מתחזקת וממשיכה הלאה חכמה יותר?

כשאת טועה, מה אז?

וכשאת מתרסקת?

וכשמתקלקל לך השעון? וכשהלב נשבר? וכשהשמלה נקרעת?

אנחנו שואפים לשלמות וטועים במחשבה על מושלמות

קינטסוגי היא אומנות יפנית הנבנית על העיקרון ששבר ותיקון מבליטים תכונות ויופי שלא יכל להראות בצורה המקורית. הם מאמצים את השבר ומתקנים אותו בזהב.

המילה מורכבת מ-KIN שמשמעו זהב ומ-TSUGI שפירושו בנייה "השברים בכלי אינם מייצגים את סוף חייו של החפץ, אלא דווקא רגע ייחודי בהיסטוריה שלו"

לשבר יש משמעות על ציר הזמן שלנו, הוא טומן בחובו לימוד ונסיון ורגעי התעלות וצמיחה, ועזרה ועוד...

האם אנחנו מוכנות לחבק את השברים? לאחות אותם? להדגיש אותם ולהפוך אותם למנוע לצמיחה?

זו שאלה שצריכה להשאל באופן פרטי וכחברה, כעם, כעולם. אבל היא חייבת להתחיל מהפרט.

האם אני מאפשרת לעצמי להיות לא מושלמת כלפי פנים וגם כלפי חוץ ולחבק את חוסר המושלמות הזאת, להכיל אותה בחמלה...

שבר בעברית הוא גם שפע. יעקב והשבטים יורדים למצרים "לשבור שבר" כי בארץ רעב ובמצרים שפע.

אשה יולדת=יושבת על המשבר

כתבי לך שברים שנבנית מהם, צפי אותם בזהב, הם יפים.

זהו מפגש מתוך 25 המפגשים בבורא פרי הבטן דיגיטלי.מוגש באהבה